הצוואה המושלמת למשפחה שומרת מצוות: גם חוקית גם הלכתית

אחד הסיפורים הכואבים שנחשפתי אליהם סביב חלוקת ירושה, היה של נתק מוחלט בין אחים, מזה 20 שנה!

מדובר היה במשפחה דתית שהתחילה כמשפחה אמידה ומאושרת. לאחר פטירת ההורים בשיבה טובה, פתחו שלושת הילדים (בן ושתי בנות) את הצוואה אצל עורך הדין המשפחתי. בצוואה נכתב שההורים מורישים את רכושם לשלושת ילדיהם שווה בשווה. נשמע טוב נכון? לצערנו התברר שלא.

למחרת, הודיע הבן לאחיותיו כי התייעץ עם רב שקבע, שהיות ואין על הצוואה עדות של עדים כשרים עפ"י ההלכה, ולא נעשה עליה קנין, כנדרש עפ"י ההלכה, הרי שהצוואה פסולה!!!

לטענתו, יש ללכת על פי דיני הירושה של התורה, כלומר שהוא, הבן הבכור, יקבל הכל או לפחות את הרוב- שכן על פי ההלכה רק בנים יורשים. בנוסף, הבן טען שהוריו, כאנשים יראי שמים, בוודאי היו רוצים שרכושם יחולק על פי דיני התורה. הבנות פנו לעורך דין ולבית המשפט, שכיבד את הצוואה ונתן להן את חלקן. האח סירב לשתף פעולה וטען שהאחיות פועלות בניגוד להלכה, וכל הרכוש שקיבלו מבית המשפט שדינו "ערכאות הגויים" הוא ג-ז-ל גמור!

מאז עברו 20 שנה והמשפחה המורחבת התפרקה לחלוטין.

מה עושים? הורים כל כך חוששים ממריבות סביב חלוקת הירושה ומסתבר מהסיפור, שלעשות צוואה רגילה – חוקית, זה בודאי חשוב וטוב, אבל לא תמיד מספיק בשביל למנוע קרע במשפחה דתית.

האם ישנה דרך גם לחלק ירושה כרצוננו בצוואה, וגם ללכת בהתאם לתורה ולהלכה?

מהי חשיבותה של צוואה?

במקרה בו אדם נפטר ללא צוואה, יחולק עזבונו לפי חוק הירושה: מחצית לבן/בת הזוג ומחצית בין כל הילדים שווה בשווה. מצב זה יוצר מציאות בעייתית, שבה ההורה הנותר בחיים נעשה שותף עם ילדיו ברכושו ותלוי ברצונותיהם. פעמים רבות הילדים מוותרים על חלקם לטובת ההורה הנותר (מעשה הסתלקות/מחילה), אך אם יש קטינים בין הילדים, המציאות מורכבת הרבה יותר, היות והם אינם יכולים חוקית לעשות את הליך הויתור.

עריכת צוואה מאפשרת לבני הזוג לחלק את רכושם כרצונם, כאשר לנגד עיניהם שתי מטרות מרכזיות:

1. שמירה על עצמאותו הכלכלית של ההורה הנותר בחיים. מטרה זו מושגת באמצעות עריכת צוואה הדדית, בה הם מורישים בשלב ראשון את כל חלקם ברכוש זה לזו.
2. הבטחת שלום בית במשפחה. מטרה זו מושגת באמצעות חלוקה שוויונית לאחר 120 של שני ההורים, בין כל הילדים, בנים ובנות כאחד. כהמלצת האמורא רב: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים … שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו – נתקנאו בו אחיו, … וירדו אבותינו למצרים" (שבת י,ב).

(בצוואה ניתן להוסיף הנחיות מיוחדות: להתנות את מתן הרכוש לבן/בת זוג בעריכת הסכם ממון במקרה של נישואים שניים, לקבוע חלוקה לא שוויונית שתיצור איזון בין ילדים שכבר קיבלו עזרה כלכלית לאלו שטרם קבלו ועוד).

הפתרון המשלים לצוואה החוקית: צוואה הלכתית

כפי שראינו בסיפור הפתיחה, צוואה חוקית לבדה לא תמיד מספיקה למנוע מאבקים במשפחה דתית. הפתרון הוא עריכת צוואה שהיא גם חוקית וגם הלכתית. כשם שצוואה חוקית מטרתה לגבור על הוראות חוק הירושה, כך צוואה הלכתית מטרתה "לגבור" על דיני הירושה של התורה.

ברירת המחדל בהלכה במקרה של פטירת הבעל היא השארת בית המגורים ומזונות לאלמנה, ויתר הרכוש מחולק בין הבנים בלבד (והבכור -כפול). במקרה של פטירת האישה, הבעל יורש את כל נכסיה. חלוקה זו התאימה לימים עברו, אך בימינו רצון ההורים בדרך כלל שונה.

חז"ל, כבר מתקופת הגמרא, בקשו, לשנות מדיני הירושה של התורה, ולתת לבנות חלק מהרכוש כשלנגד עיניהם מטרה נעלה של חיתון הבנות והקמת בתים. תחילה, ניתנה נדוניה קטנה, ולאחר דורות, הלך החלק לבנות וגדל ל"שטר חצי זכר" בגובה מחצית מחלקו של כל בן בירושה, ועד ל"שטר זכר שלם" בגובה חלק מלא. לאורך דורות, פתחו חז"ל, דרך המבוססת על כלים הלכתיים מדוייקים, המאפשרת להורים לממש את רצונם, ולחלק את רכושם באופן שונה מברירת המחדל של התורה. זוהי הצוואה ההלכתית.

כיצד עורכים צוואה הלכתית?

בעריכת הצוואה ההלכתית נעזרו חכמים בשני כלים משלימים:

הכלי הראשון: מתנה מחיים – "מתנת בריא"

ההלכה מכירה בהעברת בעלות רק אם נעשתה בחיי המעביר (ולא אחרי פטירתו) ובדרך של "מעשה קניין". המצווה מקנה את נכסיו לזוכים ("היורשים") בחייו באמצעות קניין סודר בנוכחות עדים כשרים, אך מועד תחולת הקניין לטובת הזוכים יהיה רק לאחר מותו: "מהיום ולאחר מיתה" – גוף הנכס נקנה ליורשים מהיום, אך הנותן- ההורה המצווה, משאיר ברשותו את הפירות, הזכות להנות מהנכסים עד אחרי מותו. לאפשר למצווה לשנות את דעתו או למכור נכסים בחייו, משתמשים ב"מתנה מותנית"- "מהיום אם לא אחזור בי עד לאחר מיתה" 

הכלי השני: התחייבות

המצווה "מודה" בקיומו של חוב כלפי כל אחד מיורשיו, גם אם לא קדמה לחוב תמורה ממשית כלי זה מאפשר להתחייב גם על נכסים עתידיים שטרם הגיעו לרשות המצווה בזמן כתיבת הצוואה (למשל אם יזכה בעתיד בלוטו או בירושה מהוריו) או כאלו שאינם כעת בבעלותו (למשל: הלוואות שנתן וטרם הוחזרו).

שילובם של שני כלים אלו הוא הבסיס לצוואה ההלכתית. בפועל, אנו עורכים תחילה צוואה התקפה מבחינה חוקית, ובשלב הסופי נותנים לה מעטפת הלכתית (צורנית בעיקר).

רק צוואה שהיא גם חוקית וגם הלכתית תביא לתוצאה האידיאלית עבור משפחה שומרת מצוות: 

חלוקת העיזבון בהתאם לרצון ההורים תוך קיום ההלכה. צוואה התקפה גם עפ"י החוק ובבית המשפט, וגם תקפה עפ"י ההלכה ובבית הדין. צוואה שכזו תמנע מריבות בתוך המשפחה והכשלת בני המשפחה בגזל ותביא לידי ביטוי את הרצון שלכם ללכת בדרך ה' ולקיים מצוותיו.

כולנו מתפללים לחזון הגדול של השבת המשפט העברי: "ואשיבה שופטייך כבראשונה". לפנינו הזדמנות זמינה ופשוטה למימוש משמעותי של דיני המשפט העברי בחיינו כאן ועכשיו. הזדמנות שהיא חובה לכל אדם וזוג ובכל גיל.

עו"ד שירית סדן, מומחית ל"צוואה כהלכה" – גם חוקית גם הלכתית, רבנית קהילה בפתח תקווה.

 058-6208286