מה יקרה אם אחד הילדים כבר קיבל חלק מהירושה – בחיים?
והיתר יחכו לעת מיתה?

הרוב המוחלט של ההורים שואפים להוריש לילדיהם באהבה ובשוויון.
אבל מה קורה כשהשוויון מוטה מראש?
ומה עושים כשכבר היום – אחד הילדים קיבל מההורים סכום גדול במיוחד?

לאחרונה הגיע אליי זוג מקסים, דווקא ביוזמת אחד מילדיהם – 

דבר לא שגרתי.
בדרך כלל ההורים הם אלה שפונים לעריכת צוואה, 

ולרוב הילדים כלל לא מעורבים.
אבל כאן, הדינמיקה הייתה שונה. התברר ש:

 בעבר, ההורים נתנו לאחד הילדים הלוואה משמעותית מאוד – 

        כזו שלא ניתנה לשאר האחים.
 ההורים לא ציפו לקבל את הכסף בחזרה בחייהם – 

       מצבו הכלכלי של הילד אינו מאפשר זאת.
 כעת, הילדים האחרים – שמודעים להלוואה – 

       ביקשו מהוריהם לערוך צוואה מסודרת, שבה יובהר: 

       לפני חלוקת העיזבון – הילד שקיבל את ההלוואה יחזיר אותה לקופת העיזבון, 

       ורק אז תתחלק הירושה בשווה בין כל האחים.

הרצון – מובן מאוד.
גם ההורים הבינו: אם הענין לא יוסדר עכשיו – זו עלולה להיות פצצה מתקתקת ביום שאחרי.

אבל כאן נכנס השלב הקריטי: לשאול את השאלות הנכונות.

כדי למנוע סכסוך – ולא ליצור אחד חדש – צריך לחדד את הפרטים המשפטיים והכלכליים:

1. האם רוצים שהחוב יוחזר רק מתוך חלקו  של הילד בעיזבון?
             ומה אם חלקו לא יספיק? האם שאר החוב יימחק? איך שאר האחים יגיבו למחיקה?
2. האם לחייב את הילד להחזיר את ההפרש ממקורות אחרים שלו?
           על הכנסת "כסף מבחוץ" לעיזבון, יוטל מיסוי. מי ישא במיסוי רק הוא, או אולי כולם?
3. האם נערך הסכם הלוואה מסודר בזמן אמת? האם ההלוואה הוצמדה למדד כלשהו?

         ובמידה והוצמדה, האם בכל למנוע מעבר על איסור ריבית, נעשה "היתר עיסקה פרטי"?
        אם לא נכתב "היתר עסקה", לא נוכל לעגן ריבית בצוואה הלכתית.

בסופו של דבר – מה מטרת הצוואה?

לא רק חלוקה טכנית של כספים.
אלא השכנת שלום.

צוואה שנערכת בכובד ראש, 

במחשבה על המורכבויות שעתידות לעלות מעל השטח, 

היא צוואה שמפחיתה מתחים עתידיים ומקדמת הבנה.
 הדרך הכי טובה להשאיר ברכה – 

היא לדבר עכשיו על מה שעלול להתפוצץ מחר.

לחשוב עכשו על העתיד על מנת להבטיח כמה שיותר שלום בבית.