בני זוג נשואים ללא ילדים

 במידה ולבני הזוג לא היו ילדים, אף שחיו יחד שנים רבות, הרי שעפ"י חוק הירושה, הורי הנפטר, אם הינם בחיים, יורשים מחצית מהעיזבון יחד עם בן הזוג הנותר בחיים. במידה והורי בן הזוג אינם בין החיים, אזי אחיו ואחיותיו של הנפטר או הורי הוריו הם שיורשים את מחצית העיזבון או לכל הפחות שליש ממנו (למעט הדירה). כאן, נוצרה מציאות קשה וכואבת, בה בן הזוג הנותר בחיים, מוצא עצמו, לפתע, ובעודו מתמודד עם האסון שנחת עליו עם פטירת בן זוגו, חולק שותפות עם בני משפחה רחוקים בביתו שלו, בחשבונות הבנק שלו, נתון לרצונם הטוב ונאלץ לשפות אותם על חלקם בירושה.  גם כאן, עריכת צוואה מבעוד מועד, היתה מונעת את המצב העגום הזה.

בני זוג המצויים בתהליך גירושין

לצערנו, ישנם זוגות שמחליטים להפרד, ו"מזבח מוריד דמעות" על בית שהתפרק.

אולם הסדרי חוק הירושה חלים על כל זוג נשוי, כל עוד לא התגרש בבית הדין. לאור זאת, במידה ואחד מבני הזוג ימות, ולא נעשתה על ידו צוואה, הרי שעזבונו יחולק מחציתו לילדיו ומחציתו לבן הזוג הנותר בחיים. לאור זאת, יש מקום לשקול בחיוב עריכת צוואה במקרה של הליך גירושין וחלוקת העיזבון בדרך השונה מחוק הירושה.

נישואים שניים

מומלץ לערוך עם הכניסה לנישואים השניים, הסכם ממון אשר בו תקבע הפרדה בין הרכוש שנצבר עד מועד זה, ובין הרכוש שיצבר בשותפות בנישואים השניים. זאת במטרה, להבטיח שהילדים מהנישואים הראשונים יזכו בחלקם באופן מלא. יחד עם זאת, מומלץ במקביל לעריכת הסכם ממון, לערוך גם צוואה, ובה יחולק הרכוש, שנצבר עד הנישואים השניים, בהתאם לאמור בהסכם הממון. לאור האמור, מומלץ לזוג יחסית צעיר, גם בנישואים ראשונים, להוסיף בצוואתו, כי במידה ואחד מבני הזוג ילך לעולמו והנותר בחיים יתחתן בעז"ה מחדש, יערך הזוג הטרי הסכם ממון לפני חתונתם ובו יוסדרו זכויות הילדים בעיזבונו של ההורה שנפטר.

אדם ללא קרובי משפחה–

כיצד יחולק עזבונו של אדם בודד אשר אין לו כלל קרובי משפחה? (לא בן זוג, ילדים, הורים, הורי הורים, אחים וצאצאיהם). במקרה של אדם כזה, החוק קובע כי מדינת ישראל הינה היורשת החוקית. במקרה ואדם זה מעוניין להוריש את עזבונו לאדם/גוף אחר, עליו לערוך צוואה ולכתוב בה במפורש מי יהיו יורשיו. כדאי לדעת שעזבונות המועברים לרשות המדינה, משמשים ככספי "מלגה" המחולקים ע"י המדינה לגופים הפועלים בתחומי חינוך, חסד, תרבות ואחרים, בהתאם לכללים המפורסמים לציבור.

באילו מקרים נוספים מומלץ לערוך צוואה?

אם ברצונו של אדם להוקיר תודה מיוחדת למישהו שאינו כאמור אחד מקרוביו הזוכים בעזבונו עפ"י חוק הירושה, או שברצונו, מסיבות שונות, להגדיל את החלק בעיזבון לאחד מקרוביו שיזכו עפ"י חוק הירושה בחלק זהה לשאר (למשל אם מדובר באחד הילדים שטפל בו במסירות), הרי שהדבר יתכן רק אם יכתב במפורש בצוואה. גם רצון להעניק רכוש מסויים למישהו, למשל הורשת עסק משפחתי לבן שימשיך לפעול בעסק, או דירה מסויימת לאחד הילדים, ולא חלוקה כספית רגילה, יתכן רק אם הדבר יכתב במפורש בצוואה (או אם היורשים יעשו ביניהם חלוקה מוסכמת ברצונם החופשי).

צוואה עפ"י ההלכה

כפי שכבר נאמר, אם שלא יערך צוואה, רכושו יחולק בהתאם לחוק הירושה. ואולם חוק הירושה אינו מחלק את הרכוש בהתאמה להלכה היהודית. נאמר בקצרה, כי על פי ההלכה, האשה אמנם זוכה בזכות המגורים בדירתם המשותפת עד 120 שנה, אך היא אינה יורשת את בעלה, ואם ברצונה לעבור דירה, הרי שזכותה מתבטלת. גם הבנות אינן יורשות חלק בעיזבון וזאת מאחר והן תהננה מרכוש בעליהן לאחר שתנשאנה.

חכמים הרבו לעסוק בתחום הירושות בחלק אבן העזר של השולחן ערוך וקבעו כללים הלכתיים ברורים על פיהם ניתן לערוך צוואה, המשנה את כללי ההלכה שהוזכרו, וחלוקת העיזבון כרצון האדם המוריש.

אדם ירא שמים, אשר הקפיד כל חייו לנהוג בהתאם להלכה, ראוי שידאג כי לאחר מותו, יחולק עזבונו בהתאם להלכה, וחלילה לא יכשיל את אשתו וילדיו בקבלת רכוש שאינו מגיע להם עפ"י התורה.

מסיבה זו, נכון לערוך צוואה אצל עו"ד הבקי הן בחוק והן בהלכה היהודית.

מומלץ לקרא בהרחבה את המאמר "צוואה הלכתית".

ומעל לכל, עריכת צוואה מונעת ויכוחים וסכסוכים בתוך המשפחה, ומביאה לשלום בית. נכון, שערך חשוב זה יהיה למול עיני המצווה בעת עריכת הצוואה. אפילו במשפחה, בה לצערינו ישנם משקעים וכאבים, ואולי במיוחד במשפחה שכזו, יש מקום לשקול, להניח בצד את כל המחלוקות, ולחלק באופן שיוסיף שלום וטוב בין היורשים אשר ישארו וימשיכו את חייהם לאחר מות המוריש. ואולי דוקא בעזרת הצוואה, יוכל המצווה לתרום לשלום ולהרגיע מחלוקות שהיו בחייו.