טעימה מהפרשה- פרשת ויחי

"ויקרא יעקב לבניו ויאמר: האספו…הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם".

ערב מיתתו, קורא יעקב לכל בניו להאסף, להתקבץ ולהקשיב.

על קריאתו של יעקב לבניו אומר הרש"ר הירש: "'הקבצו ושמעו'! על שתי מלים אלה של אבינו הנוטה למות, עומדת כל ההיסטוריה היהודית עד לאחרית הימים. מבחינה חומרית אתם בני יעקב, מיעוט חסר אונים. אך דוקא מפני שאתם מיעוט חסר אונים- 'הקבצו', היו מאוחדים, התגבשו לעם אחד. אל תתפוררו, כוחכם באחדות, ב'קיבוץ'.וממשיך הרש"ר: "…רק בכוח הרוח וה'שמיעה'- בכוח ההתמסרות לערכי הרוח…שתו ברצון ממעייני  הרוח"

ומסכם: "הנה זו צוואת יעקב אבינו. "אחדות ורוח" באלה הוא רואה את כוח בניו וחייהם….אל תהיו צמאים אלא למסורת ישראל אביכם".

ואולי דוקא, משום שהכיר יעקב כמה בניו שונים ומה רבים הם הכוחות המגוונים הפועמים בהם, וידע והבין, כמה מחלוקות ואולי חלילה אף מלחמות, יכולות להיוולד מדרכים כה שונות. דוקא משום כך, מדגיש יעקב שתי נקודות אלה.

אחדות בדרך- המשך פיתוח והעצמת בית אבא יעקב.

והקשבה לרוח- לרוח בית אבא, למסורת, למשפחתיות

יעקב ש"במקלו עבר את הירדן" לבד, לעבר עתיד לוטה בערפל, ו"עתה היה לשני מחנות", זוכה רגע לפני שיעצום את עיניו לעד, לראות את כל בניו מאוחדים סביב מיטתו, ולהפרד בידיעה שהמשפחה עוד תזכה לפרות ולרבות ותהפך לגוי עצום ורב ושכולה על כל גווניה ימשיכו את דרכו ויהיו חלק מעם ישראל

כשיודעים שהסוף יהיה טוב, קל יותר לצוות את כולם באחדות וברוח מתוך אמון וביטחון שהבנים ילכו בדרך הציווי.

ולוואי ויזכה כל אדם, לאסוף כל בני ביתו, ולצוותם בביטחון ובאמון, שישמרו על אחדות ושלום ביניהם, תוך שמירה והליכה בדרכו- באמונה ובדרך ארץ.